מרק מינסטרונה מרק טוב לא מתחיל במים, אלא בכוונה. ברגע השקט שבו הבצל פוגש שמן זית חמים, הגזר והסלרי מצטרפים לאט, והסיר מתחיל להפיץ ניחוח שמבטיח בית. במטבח האיטלקי קוראים לזה סופריטו  — בסיס פשוט של ירקות, שמטוגנים בסבלנות ובונים שכבות של טעם עוד לפני שהנוזלים נכנסים לסיר. לאחר שנבנה בסיס הטעמים באמצעות הסופריטו, מגיע השלב שבו המטבח האיטלקי מוסיף עומק נוסף לציר — שימוש חכם ומדויק בחומרי גלם בשלים, כמו קליפת פרמז’ן, שמעשירה את המרק באומאמי ומחזקת את המבנה הטעמי שלו לאורך הבישול. למה טיגון / קרמול הירקות לפני הוספת הנוזלים משדרג מרק? 1. תגובת מייאר – יצירת טעם כשמחממים ירקות (בעיקר בצל, גזר, סלרי) בשמן: הסוכרים והחלבונים שבהם עוברים תגובת מייאר נוצרות מאות תרכובות ארומטיות, זה מה שנותן טעמים עמוקים, קלויים, מתקתק־אגוזיים בלי השלב הזה – המרק נשאר “שטוח” יותר. 2. ריכוז טבעי של טעם במהלך הטיגון: מים מתאדים מהירקות הטעם שלהם מתרכז לפני שהוספנו מים, כבר בנינו בסיס עשיר באיטליה קוראים לזה Soffritto – הלב של אינספור מרקים ורטבים. 3. השמן = נשא טעם טעמים רבים בירקות הם מסיסי שומן: השמן “קולט” את הארומות וכשהנוזלים מתווספים, הטעם כבר מפוזר בכל הסיר לכן מרק עם סופריטו מרגיש עגול ומלא יותר. 4. מתיקות טבעית במקום תיבול קרמול עדין של בצל וגזר: מבליט מתיקות טבעית מפחית צורך בסוכר או תיבול כבד במיוחד חשוב במרקי ירקות וקטניות טיפ איטלקי קטן ממטבח ביתי טגני את הירקות על אש בינונית־נמוכה, בסבלנות.לא השחמה אגרסיבית — אלא ריכוך, זהבה וניחוח. טיגון/קרמול הירקות בשמן זית עגבניות מרוסקות לבנית המרק במינסטרונה איטלקית קלאסית מקובל להוסיף ולטגן גם עגבניות מרוסקות  כחלק מבניית בסיס הטעם, אחרי שלב הסופריטו. איך זה עובד בפועל? הסדר המקובל: סופריטו – בצל, גזר, סלרי בשמן זית הוספת העגבניות המרוסקות טיגון / בישול קצר לפני הוספת הנוזלים למה לטגן את העגבניות? ריכוז טעם  – אידוי נוזלים וחיזוק מתיקות טבעית איזון חומציות  – הבישול בשמן מרכך את החמיצות של העגבנייה עומק וצבע  – מתקבל בסיס “רוטב עגבניות” עדין, שמעשיר את המרק כולו שילוב נכון עם הירקות  – העגבנייה הופכת לחלק מהבסיס, לא תוספת מאוחרת כמה זמן? 5–10 דקות על אש בינונית,עד שהעגבניות: מאבדות ריח “חי” מתכהות מעט מתחילות להפריד שמן בקצוות מתי כן מדלגים על הטיגון? במינסטרונה קיצית מאוד וקלילה כשמשתמשים בעגבניות טריות ומתוקות במיוחד כשמחפשים מרק בהיר ועדין טיפ קטן ממטבח ביתי כפית קטנה של רכז עגבניות  יחד עם העגבניות המרוסקות, בטיגון קצר,נותנת עומק בלי להפוך את המרק ל”אדום מדי”. טיגון העגבניות המרוסקות למה מוסיפים קליפת פרמז’ן? עומק טעם טבעי  – הקליפה עשירה באומאמי ומעניקה לציר טעם עמוק, עגול ומעט אגוזי, בלי להוסיף גבינה מגוררת. מינרליות ועדינות  – היא מתמוססת חלקית בבישול ארוך ומעשירה את המרק בלי להכביד. מטבח של אפס בזבוז  – באיטליה לא זורקים את הקליפות. שומרים אותן במקפיא ומשתמשים כשצריך. איך משתמשים נכון בקליפת הפרמז'אן? מוודאים שמדובר ב־ Parmigiano Reggiano אמיתי  (קליפה טבעית, לא מצופה שעווה). מנקים את הקליפה משאריות גבינה. מוסיפים לציר או למרק בתחילת הבישול  ומבשלים 40–90 דקות. בסיום – מוציאים את הקליפה (או חותכים את החלק הרך שנמס ואוכלים באילו מנות זה נפוץ במיוחד? Minestrone ציר ירקות או ציר לקובה/ריזוטו מרקי קטניות (עדשים, חומוס, שעועית) רטבי עגבניות שמתבשלים זמן רב טיפ איטלקי נוסף אפשר לשמור קליפות פרמז’ן קפואות בשקית ייעודית  – ות מיד יהיה “קסם” זמין לציר הבא. הוספת ה "rind" , ניסיתם את הטיפים האלה? חדשתי לכם? הוסיפו דירוג בכוכבים והשאירו תגובה

יש מנות שפשוט מחזירות אותנו לבסיס – לטעמים נקיים, ירקות טריים ופסטה שמרימה את כל המנה בלי מאמץ. הלינגוויני הזה עם אפונה ואספרגוס הוא בדיוק כזה: מתכון שמתבסס על פשטות, אבל טומן בתוכו קסם קטן. כשמבשלות את הפסטה יחד עם הירקות, כל הטעמים נטמעים אלה באלה, והאטריות סופגות מהירוקים את הרעננות והמתיקות העדינה שלהם. התוצאה? מנה קלילה, אביבית, מלאת ניחוח איטלקי – כזו שמזכירה למה אנחנו תמיד חוזרות לפסטה. החומרים להכנת הפסטה(4 מנות) 300 גרם אספרגוס (חבילה) 350 גרם אפונה קפואה 300 גרם פסטה פסטה לינגווינים עם ירקות 1/4 כוס פרמז'אן הרוטב לפסטה : מיץ מלימון אחד גרידת לימון מלח , פלפל שמן זית , פי 3 מהלימון 1/2 שן שום מגורדת חופן עלי נענע קוצצים הוראות הכנה: בצנצנת קטנה מערבבים את כל חומרי הרוטב מבשלים בסיר את הפסטה, האפונה והאספרגוס שומרים בכוס כ- 1/2 כוס מממי הבישול ומסננים את הפסטה והירקות.* מחזירים את הפסטה לסיר שופכים על הפסטה את הרוטב, מגרדים מעל את הפרמזאן ואם יש צורך מוסיפים ממי הבישול שהפרדנו מהסיר מערבבים היטב ומעבירים לצלחת הגשה כמה טיפים: *מי בישול הפסטה - לפני ששופכים את מי הפסטה לוקחים בכוס מעט מהמים. משתמשים במי הבישול אם המנה נראית מעט סמיכה. גירוד נוסף של פרמז'אן בצלחת ועיטור בעלי נענע שלמים מעניקים מראה מושלם למנה. יש משהו משמח במנות שמוכיחות שלא צריך מורכבות כדי להגיע לשלמות. לינגוויני עם אפונה ואספרגוס הוא בדיוק כזה — שילוב שמביא איתו קלילות, צבע ושפע של טעם. אם אהבת את המתכון, אתן מוזמנות לדפדף בין שאר מנות הפסטה והירקות בבלוג ולגלות עוד השראות מהמטבח האיטלקי שאני כל כך אוהבת לחלוק. buon appetito!

סלט ירוקים על הסלט הירוק יש משהו קסום בפשטות של המטבח האיטלקי. כמה עלים ירוקים, שמן זית טוב, טיפה של חומץ יין – וזהו, כמעט בלי מאמץ נולד סלט מלא חיים. באיטליה, בניגוד לסלטים ממטבחים אחרים, האיטלקים שומרים על הסלט פשוט וטהור. חופן של עלים ירוקים, קורט מלח,, שמן זית איכותי ונגיעה של חומץ או מיץ לימון. איכות החומרים של חומרי הגלם היא שעושה את הסלט. סלט זה משקף את הגישה האיטלקית של אכילת ירקות עונתיים וכיבוד טעמיהם הטבעיים.  למה סלט ירוק מוסיף כל כך הרבה לארוחה? מעבר לרעננות, העלים הירוקים מביאים איתם לא מעט טוב. החסה עשירה בוויטמינים ומוסיפה קלילות, רוקטה מביאה ברזל וחריפות קלילה ואפילו קצת רדיקיו (עולש) או אינדיב נותנים מרירות עדינה שממש עוזרת לעיכול. ביחד הם יוצרים סלט פשוט, טבעי, שמאזן את הארוחה ומרגיש כמו נשימה עמוקה של רעננות — בדיוק כמו שהאיטלקים אוהבים.  מתי ואיך מגישים ה־ Insalata Verde  הוא חלק בלתי נפרד מארוחה קלאסית. מגישים אותו בסוף הארוחה, אחרי המנה העיקרית, כדי לרענן את החך ולעזור לעיכול – רגע של רעננות לפני שמגיעים לגבינות או לקינוח. מעט ירוק  מזכיר לנו שפשטות היא לעיתים הבחירה הטעימה. מרכיבי הסלט: תערובת ירוקים -חסה ערבית , ארגולה , אנדיב , .. שמן זית , חומץ יין לבן/ אדום או מיץ לימון מלח תוספות לסלט: לגיוון - מעט פתיתי פרמז'אן או גרידת גזר להוספת צבע ונראות צמחי תבלין כמו פטרוזיליה או בזיליקום להכנת הסלט: תמיד! שוטפים את הירוקים (עלים) ומייבשים במכשיר לייבוש ירקות (spinner) הייבוש בספינר חשוב מכיוון שאם הירקות עדיין לחים, הם ידללו את הרוטב והשמן לא יצפה כראוי את הירקות. ניתן להוסיף גם שום, במקרה כזה משפשפים את קערת הסלט בשום. את השום שנשאר ניתן לשפשף בלחם קלוי שייתווסף לסלט. מתבלים ממש לפני ההגשה יחס שיגרתי בין שמן זית לחומץ הוא 3 חלקים של שמן לחלק אחד של חומץ או לימון. אז בפעם הבאה כאשר תבשלו משהו עשיר ומנחם, על תשכחו להוסיף קערת סלט ירוקים להנאת הארוחה בדרך האיטלקית. y.

ארוחה איטלקית מתחילה באנטיפסטי לעורר את התיאבון לקראת המנה הראשונה. פרוש המילה אנטיפסטי - אנטי - לפני פסטו - ארוחה בהרכבת האנטיפסטי אין כללים מיוחדים, ניתן להכין אנטיפסטי מירקות טריים או משומרים. את האנטיפסטי ניתן להגיש על צלחת אישית או מרכזית. והפעם אנטיפסטי אנשובי ויוגורט. במטבח האיטלקי הוא מוגש —על ברוסקטה, עם חמאה טובה, או כחלק ממגשי מטבלים וירקות. האנשובי ,כשהם באיכות טובה, הם הופכים לאחד מרכיבי האנטיפסטי האיטלקיים העדינים והעמוקים ביותר. הם מוסיפים מליחות מאוזנת, עומק טעמים, ואומאמי טבעי שקשה להשיג בדרכים אחרות. אני מודעת לכף שהאנשובי הוא לא פריט הנמצא בכל בית והדעות עליו חלוקות, מקווה שהמסתייגים שביניכם ישנו את דעתם בעקבות קריאת הפוסט. הערך התזונתי של האנשובי אל תתנו לגודל לתעתע בכם, למרכיבי המנה ערך תזונתי רב. אנשובי : חלבון - עשיר בחלבון, כמות קטנה תעניק מנה משמעותי של חלבון. אומגה 3 - עשיר באומגה 3 וחומצות שומן תומך בבריאות הלב והמוח מקור לקלציום ומינרלים - בעיקר כאשר העצמות הקטנות נכללות במנה. מלח - בשל תהליך השימור שלו, מומלץ לצרוך בכמויות קטנות כיצד נקנה אנשובי לא כל האנשובי זהים, בבואכם לרכוש אנשובי , בדקו את הדברים הבאים: שמן זית - ארוז בשמן זית ( לא בשמן אחר זול ) שמן זית שומר טוב יותר על המרקם והטעם. מקור - האנשובי המובחר מגיע לרוב מאיטליה ומספרד. מקומות אלו ידועים בתהליך השימור הקפדני. צבע - צבע אדמדם חום, לא רכים מדי וחיוורים שימור - עדיף לקנות באריזות קטנות. לאחר פתיחת המיכל, חשוב לשומרם במקרר מכוסים בשמן החומרים לממרח יוגורט ואנשובי 1/4 כוס יוגורט יווני* 2 כפות מיץ לימון 2 כפיות צלפים קצוצים** כף שמן זית 4 פרוסות לחם קלוי מלח ים פלפל שחור טחון 50 גרם פילה אנשובי בשמן זית פטרוזיליה איך להכין את האנטיפסטי הכנת הממרח - בקערה קטנה מערבבים את היוגורט, המיונז, מיץ הלימון, הצלפים ושמן הזית לקבלת מרקם אחיד. מרכיבים את המנה - מורחים מהממרח על פרוסת לחם קלוי. מפזרים מעט מלח ופלפל שחור. מניחים מעל שתי חתיכות של אנשובי מעטרים בעלה פטרוזיליה *יוגורט יווני לעומת יוגורט רגיל : 1. חלבון היוגורט היווני עשיר בהרבה בחלבון ., בדרך כלל כמעט פי 2  מיוגורט רגיל.זה הופך אותו למשביע יותר ומתאים לארוחות קלות. 2. שומן ברוב המקרים — יוגורט יווני עתיר יותר בשומן , במיוחד אם הוא מלא או 7%–10%.יוגורט רגיל מגיע לרוב בגרסאות רזות יותר, אבל יש גם יווני דל שומן. 3. פחמימות היווני מכיל פחות פחמימות ולקטוז, בגלל הסינון שמסיר חלק מסוכר החלב. 4. קלוריות בגלל יותר שומן ויותר חלבון —היווני לרוב קלורי יותר , אבל גם משביע משמעותית. 5. פרוביוטיקה שני הסוגים מכילים חיידקים טובים.ההבדל כאן תלוי יצרן יותר מאשר סוג . **צלפים ומיץ לימון מספקים נוגדי חמצון ** -

סלט קפרזה יש קסם מסוים בפשטות הבישול האיטלקי, שילוב של חומרים טריים, מסורת ואוכל טוב. והפעם - סלט קפרזה. סלט שנולד באי קפרי שטוף השמש. בכל פעם שאני אוכלת את סלט הקפרזה אני נזכרת מדוע התאהבתי במטבח האיטלקי. רק מספר חומרים - עגבניות, מוצארלה, בזיליקום ושמן זית - וטעמי איטליה, צבעי איטליה על הצלחת. על הכנת הסלט בפוסט שלפניכם. החומרים להכנת הסלט: (לפי עגבניה לכל סועד) 4 עגבניות 2 כדורי מוצרלה באפלו חופן עלי בזיליקום קורט מלח קורט פלפל אורגני יבש שמן זית הוראות הכנה: מניחים את העגבניות על העוקץ וחותכים לפרוסות בעובי כחצי ס"מ. פורסים את כדורי המוצרלה באותו עובי כמו פרוסות העגבניה. מסדרים את הסלט - מניחים פרוסת עגבניה על צלחת, מפזרים מעט מלח, פלפל ועלה בזיליקום, מניחים מעעל פרוסת גבינה . חוזרים על התהליך.סביב הצלחת. משנסגר המעגל, מניחים את הפרוסות הקטנות יותר במרכז הצלחת. מזלפים שמן זית מעל.. שלבים בהכנת סלט קפרזה מוצרלה בופאלו או פרה ? כאשר בוחרים בגבינת מוצארלה, ההתלבטות היא בין מוצרלה מחלב בופאלו או מוצרלה מחלב פרה. מוצרלה מחלב בופאלו מיוצרת בדרום איטליה, ריח חד ומרקמה רך וקרמי. מוצרלה מחלב פרה - מרקם חזק יוצר, טעמה עדין יותר ומתקתק מעט. שתיהן טעימות אך העדיפות היא למוצרלה בופאלו.. אל תחתכו את עלי הבזיליקום לבזיליקום ארומה מיוחדת התורמת לטעמו של הסלט. אם נחתוך אותם על משטח החיתוך, יגרום הדבר לאיבוד חלק מהשמנים שבהם והטעם לא יהיה אותו דבר. תבלו במידה, לא יותר מדי. אהבתם ? מוזמנים להישאר למתכונים וסיפורים נוספים.

אפריטיבו זיתים מתובלים אפריטיבו – הטעם שפותח את הערב יש משהו קסום ברגעים שבהם איטלקים עוצרים את קצב היום, מתיישבים יחד מול שולחן קטן, וכוס שפריץ נוצצת ביד. השמש כבר מתחילה לשקוע, הרחובות מתמלאים בריח של עשבי תיבול, וזה בדיוק הזמן ל־ Aperitivo  – המנהג האיטלקי הקלאסי שלפני ארוחת הערב. מהו בעצם אפריטיבו? המילה Aperitivo  מגיעה מהפועל הלטיני aperire  – "לפתוח". באיטליה המשמעות היא "לפתוח את התיאבון". מדובר במנהג חברתי-קולינרי שמתרחש בדרך כלל בשעות הערב המוקדמות, לפני ארוחת הערב (בערך בין 18:00 ל־20:00). הרעיון הוא לשבת עם חברים או משפחה, לשתות משהו קל – כמו ספריץ, יין לבן או קוקטייל קליל – וליהנות ממנות קטנות שמכינות את הגוף לארוחה העיקרית. מה מגישים באפריטיבו ? האפריטיבו האיטלקי שונה ממקום למקום, אך תמיד כולל נשנושים קטנים שמוגשים לצד המשקה: זיתים מתובלים, גבינות, פרוסות נקניק, קרקרים, ברוסקטות, ירקות כבושים, או ביסים קטנים של פוקצ'ה ופיצה. בבארים בצפון איטליה, האפריטיבו יכול אפילו להיראות כמו מזנון קטן של טעמים – מה שמכונה לפעמים apericena  (שילוב של "אפריטיבו" ו-"צ’נה" = ארוחת ערב). הזיתים המתובלים באפריטיבו זיתים מתובלים הם כמעט חובה באפריטיבו האיטלקי! הם נחשבים לנשנוש אידיאלי: מלוחים במידה, קלים לאכילה, משתלבים נהדר עם משקאות, ומעוררים את התיאבון. מדוע כדאי לשלב זיתים בתפריט - האם זה בריא לאכול זיתים? הערכים התזונתיים של הזיתים – טעימים וגם טובים לגוף מעבר לטעם המופלא והניחוח הים־תיכוני, הזיתים הם גם מזון בריא במיוחד , חלק חשוב מהתזונה הים־תיכונית שמוכרת כבר שנים כתזונה מיטיבה ללב ולגוף. מה יש בזיתים? 🫒 שומן בריא:  רוב השומן בזיתים הוא שומן בלתי רווי, בעיקר חומצה אולאית, שמסייעת לאיזון רמות הכולסטרול ולבריאות הלב. 🌿 נוגדי חמצון (אנטי־אוקסידנטים):  הזיתים עשירים בפוליפנולים וויטמין E – רכיבים טבעיים שמגנים על תאי הגוף מנזקי חמצון. 🧂 נתרן:  בגלל תהליך הכבישה, הזיתים מכילים כמות לא קטנה של מלח, ולכן מומלץ לצרוך אותם במתינות. 🍋 סיבים תזונתיים:  עוזרים לעיכול ולתחושת שובע. ההבדל בין זיתים ירוקים לשחורים רבים חושבים שאלה שני סוגים שונים של זיתים – אבל האמת היא שמדובר באותו פרי בשלבים שונים של הבשלה: זיתים ירוקים  נקטפים כשהם עדיין לא הבשילו. יש להם מרירות עדינה יותר, מרקם מוצק וטעם רענן. הם מכילים מעט פחות שומן וקלוריות. זיתים שחורים  נקטפים בשלבים מאוחרים יותר, כשהפרי בשל לחלוטין. הם רכים יותר, מכילים יותר שומן, ובעלי טעם עמוק ועשיר. מבחינת ערכים תזונתיים, ההבדלים קטנים אך מורגשים: זיתים שחורים מכילים מעט יותר שומן וקלוריות , אך גם יותר נוגדי חמצון  בזכות ההבשלה. זיתים ירוקים מעט יותר מלוחים  וקלילים. בשורה התחתונה: שני הסוגים בריאים, טעימים ומתאימים כחלק מתזונה מאוזנת.כשמגישים אותם באפריטיבו – הם לא רק מוסיפים צבע לשולחן, אלא גם נגיעה קטנה של בריאות ים־תיכונית. הקסם שבזיתים המתובלים איטלקים יודעים שזית טוב לא צריך הרבה: שמן זית איכותי, ענף רוזמרין או תימין, קליפת לימון, ואולי נגיעה קלה של שום או פלפל חריף.התיבול מבליט את המרירות הטבעית של הזית ומעורר את בלוטות הטעם – בדיוק כמו שאפריטיבו צריך לעשות.הם מוגשים בקעריות קטנות לצד כוס יין לבן או קוקטייל, והופכים כל ערב פשוט לרגע של עונג איטלקי אמיתי. החומרים להכנת זיתים מתובלים 1.5 כוסות זיתים 1/3 כוס שמן זית 2 שיני שום כפית אורגנו יבש כפית זרעי שומר פלפל צ'ילי או פתיתי פלפל אדום גרידת לימון שלם 2 כפות מיץ לימון אופן ההכנה מוסיפים את שמן הזית למחבת, גרידת לימון, פלפל צ'ילי, זרעי שומר, אורגנו ושיני שום פרוסות. מחממים על חום נמוך עד שמתחיל לבעבע ( 3-4 דקות ). *שימו לב , על תתנו לשום להישרף מוסיפים את מיץ הלימון והזיתים. מחממים עוד כשתי דקות ומגישים חם. כך תכינו זיתים מתובלים טיפ קטן לסיום אם בא לכם להביא קצת מאיטליה הביתה – נסו להכין קערית זיתים מתובלים בסגנון איטלקי, להוסיף כוס יין, לשים מוזיקה רגועה… ותראו איך המטבח שלכם מתמלא ברוח של la dolce vita . אשמח לשמוע  "מה הנשנוש האהוב עליכם לצד כוס יין איטלקי? ספרו לי בתגובות!"

פלפלים אדומים קלויים – טעם איטלקי של שמש וקיץ רוטב פלפלם אדומים במטבח האיטלקי, פלפלים אדומים קלויים (Peperoni Arrostiti) הם מאכל פשוט, ביתי ומלא טעם. קליית הפלפל מעניקה לו מתיקות טבעית וארומה מעושנת עדינה, והוא מוגש לרוב כמנה צדדית או אנטיפסטי. באזורים כמו סיציליה וקלבריה נהוג לקלף את הפלפל לאחר הקלייה ולרסק אותו עם שמן זית, שום, ועשבי תיבול – תיבול שמדגיש את הפשטות והטריות שמאפיינות את המטבח האיטלקי האותנטי. אם אתם אוהבים גיוון, המתכון הזה הוא בשבילכם, מתיקות הפלפל אדום הקלוי , בשילוב מליחות מעודנת מהפרמז'אן, נגיעות של שום ושמן זית איכותי. מושלם כרוטב או כממרח על לחם קלוי. מדוע תאהבו את המתכון הזה פשטות - פשוט וטעים. אינו מצריך עבודה רבה. רוב הזמן הוא קליית הפלפלים בתנור. טעם - כמו בקליית ירקות אחרים כאשר מתבצע קרמול של הירקות, גם כאן, קליית הפלפלים מעצימה את המתיקות שבהם. התאמה - רוצים את הרוטב יותר חריף ? יותר מלוח? אין בעיה. נגישות חומרי גלם - מספר מצרכים בסיסיים הנמצאים בכל חנות ויש לכם סלט. החומרים להכנת הרוטב: 2 פלפלים אדומים בגודל בינוני שן שום 50 גרם גבינת פרמז'אן מגורדת 10 עלי בזיליקום 1/2 כפית מלח 3 כפות שמן זית הכנת הרוטב: שוטפים את הפלפלים ומניחים בתבנית ב toster over או בתנור רגיל , צולים את הפלפלים, הקפידו לסובב את הפלפלים במהלך הצלייה על מנת להחימם מכל הצדדים. מוציאים את הפלפלים ועוטפים אותם בשקית/מגבת למשך 10-15 דקות. פעולה זאת מרככת את הפלפלים ומקלה על קילוף הקליפה בהמשך. מפרידים את הקליפה "השחורה" ומוציאים את הגרעינים שבפלפלים. מעבירים לקערת הבלנדר/מיקסר מוט , מוסיפים את הגבינה, השום, הבזיליקום, המלח ושמן הזית טוחנים לקבלת מרקם אחיד טועמים ומוסיפים תיבון בהתאם לצורך. אהבתם את המתכון ? אשמח לשמוע מכם בתגובות

תערובת תבלינים איטלקית תערובת תבלינים איטלקית - כפי שאנו מכירים אותה, תערובת של צמחי תבלין, נמכרת בצנצנות בסופרמרקטים רבים, היא בעצם המצאה אמריקאית. לא משהו מסורתי באיטליה. בשלנים באיטליה מתבלים כל תבשיל בהתאם למחוז בו הם מבשלים ובהתאם למחוז ממנו מגיעה המנה. בביקור האחרון שלי באיטליה ראיתי תערובות רבות כאלה אך נראה כי הן מיועדות בעיקר לתיירים. מחוץ לאיטליה - תערובת התיבול האיטלקי נוצרה בארצות הברית על מנת לתת לבשלנים הביתיים טעם איטלקי כללי.. התערובת מכילה לרוב- בזיליקום אורגנו רוזמרין טימין אזוב לעיתים מרווה או פטרוזיליה. בקיצור, תערובת התבלינים נפוצה מחוץ לאיטליה וכמעט ולא נעשה בה שימוש באיטליה עצמה. ולמי שרוצה להכין את תערובת התבלינים- מערבבים: 2 כפות אורגנו יבש כף בזיליקום יבש כף טימין יבש כף רוזמרין יבש כף אזוב יבש ניתן להוסיף : 1/2 כפית אבקת שום או פתיתי פלפל צ'ילי הוראות: מועכים את הרוזמרין ומערבבים עם יתרת התבלינים. מעבירים לכלי סגור ושומרים הרחק מחום ומאור. לקבלת תוצאות מירביות, לשימוש עד 6 חודשים. כיצד משתמשים בתערובת התבלינים: מוסיפים 1-2 כפיות לרוטב עגבניות או רוטב פיצה. מפזרים מעל ירקות או תפוחי אדמה לפני האפיה. מערבבים בשמן זית לטבילץ לחם או מרינדה לתבשילים למריחה על בשרים לפני הצלייה

פסטה אל פורנו (pasta al forno - baked pasta) – מאפה פסטה ברוטב קרמי של עגבניות, בשר וגבינה.. מנה של אוכל מנחם, מנה המעניקה תחושה של בית ברגע שהיא יוצאת מהתנור, שובע וסיפוק, זיכרונות ילדות למשפחה ולאירועים נעימים, לפסטה אל פורנו יש מספר רב של גרסאותגרסאות המשתנות ממחוז למחוז ואפילו מבית לבית, מסבתא איטלקיה אחת לשניה. זאת המנה המזוהה עם ארוחת סוף השבוע שנועדה להשביע משפחה שלמה. אוכל שפשוט להכינו מה שהופך אותו למתאים גם כשאין כוח או זמן להשקיע המטבח. מתכון קל וטעים. במתכון הזה אראה לכם צעד אחר צעד כיצד להכין את המנה האיטלקית הקלאסית הזאת. מקורה של המנה- רעיון אפיית הפסטה לוקח אותנו אחרונית לתקופת הרנסנס כאשר מנת פסטה אפויה היתה מוגשת בנשפים בדרום איטליה.. במהלך השנים נעשתה המנה קלה יותר להכנה בגירסה משפחתית וידידותית. פסטה אל פורנו במחוזות איטליה - סיציליה ודרום איטלה - מקובל להשתמש בפסטה בצורת טבעות, רוטב ראגו, אפונה וביצים קשות. נאפולי - פסטת זיטי (צינוורות קרים) מנה המקובלת בכינוסים משפחתיים ובחגים. .הרוטב מבושל בבישול איטי ומתווספים אליו גבינות ריקוטה, מוצארלה ופרמז'אן. צפוןן איטליה - מזכירה המנה את הלזניה בה מוסיפים למאפה רוטב בשמל. מנה זאת היא לא סתם מנת פסטה אפויה, זוהי חגיגה משפחתית סביב השולחן . להכנת המתכון: 500 גרם פסטה זיטי (צינורות קצרים) כף שמן זית ½  בצל קצוץ 400 גרם נקניקיות צמחוניות (בגרסה האיטלקית 225 גרם בשר טחון ו- 170 גרם נקניקיות) מיכל עגבניות קצוצות* כפית מלח ½ כפית פלפל 250 גרם גבינת מוצרלה** 60 גרם גבינת פרמז'אן/ פקורינו רומנו***   הוראות הכנה: מוסיפים את השמן והבצל למחבת ומטגנים עד להזהבה קלה של הבצל מוסיפים את הנקניקיותומטגנים עד להשחמתן. מוסיפים את העגבניות המרוסקות. מתבלים במלח ופלפל ומבשלים מכוסה למחצה כ- 15 דקות. מבשלים את הפסטה במי מלח.**** מוסיפים את הפסטה והגבינות המגורדות למחבת עם הרוטב והנקניקיות. שומרים כוס מהגבינות) מוסיפים גם מעט ממי הבישול לרוטב. מעבירים לתבנית אפיה ומפזרים מעל את כוס הגבינות שנשמרו. אופים בחום של 180 מעלות במשך 25 דקות.   רוצים מנה קצת יותר מתובלת ? מוסיפים פתיתי פלפל צ'ילי לתערובת אני משתמשמת במיכל עגבניות קצוצות של מוטי. לאחר ריקון המיכל לתערובת במחבת, אני שוטפת עם מעט מים ומוסיפה לתערובת . **עדיפות למוצרלה מחלב בופלו, אם לא השגתם כדור מוצרלה, קנו מוצרלה הניתנת לגירוד. ***גם את הגבינה הזאת מומלץ לגרד בבית. אם ניתן לבדוק, תקופת עישון של גבינת פרמז'אן של שנתיים לפחות **** בשלו את הפסטה מעט פחות ממידת האכילה מכיוון שהיא תמשיך להתבשל בזמן האפיה. ניתן להכין את המנה מראש  (ללא האפיה)ולשומרה במקרר עד ל- 24 שעות טרם ההגשה. להוציא מהמקרר כחצי שעה לפני האפיה. מקובל להגיש את המנה לצד סלט קפרזה , סלט ירוק, זוקיני מטוגנים מושרים בחומף נענע ושום. הכנתם את המתכון ? אשמח לחוות דעת בתגובות.

Torta di mele רקע לעוגת התפוחים עוגת תפוחי עץ או כפי שהיא נקראת באיטלקית "Torta di mele" . בניגוד לעוגות שכבות, , עוגה זאת פשוטה ובעלת מרקם מעט מחוספס. . האיטלקים נוהגים לאכול אותה לצד קפה או תה ולעיתים גם לארוחת הבוקר. עוגה המכונה "עוגת המטבח של סבתא" לכל משפחה יש את הגרסה שלה. לעיתים מוסיפים לעוגה גרידת לימון , לעיתים יוגורט , חלב או חמאה לקבלת תוספת רכות.. במחוז Trento -Alto , מחוז הידוע בגידול תפוחי העץ ומספק כ- 75% מהתפוחים באיטליה, , ניתן למצוא השפעה גרמנית שתכלול לעיתים קינמון ו/או אגוזים.. עוגת התפוחים הזאת מכילה תפוחים עץ חתוכים לחתיכות קטנות מה שנותן לה מרקם לך.. הטען המתוק שלה מגיע בחלקו מתפוחי העץ ולכן כמות הסוכר כאן קטנה יחסית. העוגה מוגשת לרוב ללא תוספות כאשר מפזרים מעל מעט אבקת סוכר.. המצרכים להכנת העוגה: 220 גרם קמח 2 כפיות אבקת אפיה 3/4 כוס סוכר 115 גרם חמאה קרה קורט מלח 2 ביצים 2/3 כוס יוגורט כפית תמצית וניל (תלוי באיכות הוניל שברשותכם*) גרידת לימון 4 תפוחים ( 3 למלית ואחד לקישוט) אבקת סוכר מאחדים את החומרים היבשים מוסיפים את החמאה ומעבדים לקבלת בצק פירורי מוסיפים בהדרגה את הביצים מוסיפים את היוגורט, גרידת הלימון והוניל מערבבים את התערובת עם שלושה תפוחים חתוכים מעטרים ואופים תהליך הכנת העוגה: מחממים תנור לחום שך 180 מעלות משמנים תבנית אפיה. חותכים 3 תפוחים לקוביות את התפוח הרביעי פורסים לפרוסות דקות. בקערת מיקסר מאחדים את החומריים היבשים - קמח, אבקת אפיה , קורט מלח , סוכר מוסיפים את החמאה ומעבדים לקבלת בצק פרורי. מוסיפים את הביצים והיוגורט בהדרגה לתערובת הקמח לבסוף מוסיפים את גרידת הלימון ותמצית הוניל. מוסיפים את קוביות תפוחי העץ ומעבירים לתבנית. מסדרים את פרוסות התפוח הנותר מעל העוגה ואופים על להשחמה קלה של תפוחי העץ . מוציאים מהתנור כאשר קיסם יוצא יבש מהעוגה. טיפים והמלצות *תמצית וניל - הכמות בה תשתמשו תלויה באיכות התמצית. הבקבוקונים הנמכרים ברשתות, לרוב רשום עליהם "תמצית בטעם וניל. שימו לב למרכיבים, קראו את האותיות הקטנות. תמצית וניל איכותית נמכרת לרוב בחנויות המתמחות בחומרי גלם לאפיה ומחירה יקר יחסית לתמציות הפחות איכותיות. **רוצים שדרוג? חממו את העוגה והגישו עם כדור גלידה וניל לצידה.

כיצד הגעתי למנת הפסטה והפטריות באחד מימי יולי החמים, בעת ביקור באיטליה, יצאתי לארוחת ערב בשכונת מונטי העתיקה הסמוכה לקוליסיאוום., הסתובבתי בין סמטאות ציוריות ובחרתי באופן אקראי לחלוטין באחת המסעדות. שבשכונה . הזמנתי פסטת פטוצ'יני ברוטב פטריות. הטעם? בלתי נשכח. טעם שגרם לי ל התחכות אחרי מתכוני רטבים עם פטרייות. גיליתי שהסוד טמון בפטריות היבשות – חומר גלם אהוב ואצילי במטבח האיטלקי. פטריות אלו, שנקטפו בשיא העונה ויובשו בקפידה, שומרים על טעמן האותנטי, אך עם ריכוז טעמים ועומק שלא ניתן להשיג מפטריות טריות בלבד. את הפטריות היבשות מצאתי בשווקים ברחבי רומא ועל כל מדף בסופר המקומי. קניתי כמה שקיות וכאן בארץ התחלתי את המחקר שלי. המיוחד בפטריות יבשות פטריות יבשות, כמו פורצ’יני (Porcini) , שיטאקה , קנטרל  ועוד, הן למעשה פטריות טריות שנקטפו בשיא העונה, נוקו ויובשו באוויר חופשי, בתנורים ייעודיים או בשמש. תהליך הייבוש מסלק את רוב המים, אבל משמר ומרכז את טעמי הפטרייה  פי כמה , התוצאה היא חומר גלם עז ארומה, בעל עומק טעמים “אומאמי” שקשה להשיג מפטריות טריות בלבד. למה משתמשים בהן? שמירה על הארומה והטעם  – הייבוש מפתח טעמי אגוזים, אדמה ויער. זמינות כל השנה  – אין תלות בעונת קטיף, אפשר לבשל עם פטריות פורצ’יני גם באמצע הקיץ. אחסון נוח  – הן קלות, לא תופסות הרבה מקום, ואינן מתקלקלות במהירות. עומק טעמים ברטבים ומרקים  – במיוחד במטבח האיטלקי, שבו מוסיפים אותן לריזוטו, פסטות, נזידים ורוטבי בשר. איך משתמשים בהן? השריה במים חמים  – לפני הבישול משרים את הפטריות 15–30 דקות. המים הספוגים בטעמים משמשים כ”ציר” טבעי שאסור לשפוך. שילוב עם פטריות טריות  – השילוב בין הטריות לריכוזיות של היבשות יוצר עומק טעמים עשיר. טחינה לאבקה  – פטריות יבשות טחונות מוסיפות טעם "אומאמי" למאפים, לחמים ותערובות תיבול. הפטריות במטבח האיטלקי הפטריות היבשות – במיוחד הפורצ’יני – הן אוצר קולינרי אמיתי. הן נחשבות מרכיב קלאסי ב פסטות שמנת , ריזוטו אל פונגי , ראגו בולונז  וגם ברטבים פשוטים על בסיס חמאה ושום. באיטליה תמצאי אותן כמעט בכל חנות – החל משקיות קטנות בשוק ועד קופסאות מעוצבות בבוטיקים קולינריים. מתכון לרוטב פטריות : המרכיבים לרוטב פטריות (ל־4 מנות):🍄 300 גרם פסטת פטוצ'יני (טרייה או יבשה) 20 גרם פטריות פורצ’יני יבשות 200 גרם פטריות שמפיניון/פורטובלו טריות קצוצות 2 כפות שמן זית 2 כפות חמאה 1 בצל קטן קצוץ דק 2 שיני שום כתושות ½ כוס יין לבן יבש 1/2 כוס שמנת מתוקה (לבישול) ½ כוס פרמזן מגוררת מלח ופלפל שחור טחון טרי פטרוזיליה קצוצה לקישוט אופן הכנה הרוטב : השריית הפטריות היבשות  – משרים את הפורצ’יני בכוס מים חמים 20–30 דקות. מסננים, שומרים את מי ההשריה, וקוצצים גס את הפטריות . הכנת הרוטב  – בסיר רחב, מחממים שמן זית וחמאה. מוסיפים בצל ומטגנים עד שהוא רך ושקוף.* הוספת הפטריות  – מוסיפים את הפטריות הטריות והשום ומטגנים 5 דקות עד שהן משחימות מעט. מוסיפים את הפורצ’יני הקצוצות ומבשלים עוד 2 דקות. יין ונוזלים  – יוצקים את היין הלבן, מבשלים 1–2 דקות עד שהאלכוהול מתאדה. מוסיפים 3–4 כפות ממי ההשריה של הפטריות (מסוננים היטב) ומערבבים. שמנת וסיום הרוטב  – מוסיפים את השמנת, מתבלים במלח ופלפל, ומבשלים על אש בינונית עד שהרוטב מסמיך מעט. חיבור המנה  – מוסיפים את הפסטה המבושלת לרוטב, מערבבים היטב. אם הרוטב סמיך מדי, מוסיפים מעט ממי בישול הפסטה ששמרנו. הגשה  – מפזרים פרמזן מעל, מקשטים בפטרוזיליה ומגישים מיד. טיפים והמלצות : *טיגון בחמאה ושמן זית מאפשר את הארומה של שניהם ומונע את שריפת החמאה.

בטיול האחרון שלי באיטליה, עת שוטטתי בין סמטאות ציוריות בכפרי הדולומיטים, מצאתי את עצמי נמשכת למשקה כתום ובוהק שהוגש בכוס מצופה טיפות לחות – אפרול שפריץ. זה היה רגע קטן של קסם איטלקי, שחרוט אצלי עד היום. במאמר הזה אני לוקחת אתכם למסע בין טעמים, זיכרונות וניחוחות – נצלול יחד לסיפורו של אחד הקוקטיילים האהובים באיטליה, נגלה מה עומד מאחוריו, איך נולד, ממה הוא עשוי – ואיך אפשר לשחזר את הקסם הזה גם בבית. העונה, עונת האביב, מזג אוויר מושלם לטיול, השדות מוריקים והפריחה נראית מכל עבר. במשך שבועיים טיילתי בין ההרים והעמקים של אזור הדולומיטים. בכל כפר קטן שעברתי עצרתי לרגע – לרוב בבית קפה מקומי, כזה שבו הריח של קפה טרי משתלב עם מאפים חמימים וחיוכים איטלקיים אמיתיים. באחד מאותם בתי קפה, בעיירה קטנה ושלווה, באמצעו של יום, נכנסתי לבית קפה. תפס את עיני גבר מקומי שישב לבדו בפינה. בידו אחז כוס עם משקה בצבע כתום עז, הבועות המרצדות על הדפנות והלחות שטיפסה על הזכוכית גרמו לי לעצור. לא עמדתי בפיתוי. חייכתי אל המלצר וביקשתי לטעום גם אני מהקסם הזה: אפרול שפריץ . חזרתי ארצה כשזיכרון המשקה לא מש ממני. משהו בשילוב של הצבע, הבועות, קלות האלכוהול והתחושה של חופש איטלקי – לא הרפו. החלטתי שגם כאן, בין השגרה לבין קרני השמש הישראלית, מגיע לי רגע קטן של אפרול שפריץ. לפני שאגש למתכון – כמה מילים על הקוקטייל שהפך לסמל של קיץ ושל תרבות האפריטיבו האיטלקית. כיצד הגיח האפרול שפריץ לאוויר העולם מקורו של השפריץ עצמו במאה ה־19, בתקופה שבה אזור ונטו שבצפון איטליה היה תחת שלטון אוסטרי. החיילים האוסטרים, שלא היו מורגלים ביינות המקומיים החזקים, נהגו להוסיף להם "שפריץ" – התזה קטנה של מים מוגזים – כדי לרכך את הטעם.. האפרול, לעומת זאת, הגיע מאוחר יותר: בשנת 1919, האחים לואיג’י וסילביו ברביירי מפדובה יצרו משקה כתום־מריר על בסיס תפוזים מתוקים ומרים, עשבי תיבול ושורשים, תוך שמירה על מתכון סודי עד היום. בשנות ה־50 מישהו חיבר בין שני הרעיונות – השפריץ המסורתי והאפרול החדש – וכך נולד האפרול שפריץ המוכר לנו היום:, שילוב מנצח של פרוסקו, אפרול ומים מוגזים, שתפס מקום של כבוד בכל שולחן אפריטיבו באיטליה. האפרול שפריץ הוא הרבה יותר מקוקטייל – הוא הזמנה קטנה להרגיש קצת איטליה, גם אם אתם יושבים במרפסת הביתית ולא בכיכר ונציאנית. עם שלושה מרכיבים פשוטים, קצת קרח ופרוסת תפוז, אתם יכולים להרים כוס לחיים ולתת לעצמכם רגע של שמש, שמחה ואוויר חופשי. כי לפעמים, כל מה שצריך זה שלוק אחד כתום כדי להפוך את היום לקצת יותר חגיגי. מתי שותים את האפרול שפריץ ? האפרול שפריץ נחשב לאפריטיף – משקה שמוגש לפני הארוחה – והאיטלקים שותים אותו כמעט בכל הזדמנות . בברים קטנים, בכיכרות הערים, או על המרפסת עם חברים. הקוקטייל מבוסס על שלושה מרכיבים בלבד: אפרול, פרוסקו וסודה, אך הסוד האמיתי שלו טמון באיזון – בין המתיקות והמרירות, בין הפירותיות לרעננות, ובין הפשטות לאווירה שהוא מייצר .המתכון המדויק של האפפרול שמור כסוד מסחרי מאז שהומצא בשנת 1919, אך ידועים כמה מהרכיבים המרכזיים שמרכיבים את טעמו הייחודי: 🧪 המרכיבים הידועים של אפרול: תפוזים מתוקים ומרים  – מעניקים לו את הארומה הפירותית והצבע הכתום שורש ג'נטיאנה (Gentian)  – צמח מר נפוץ בליקרים איטלקיים ריבס (Rhubarb)  – מוסיף עומק חמוץ-מריר קינין  – חומר מר טבעי שמגיע מהקליפה של עץ הכינין תערובת צמחים ועשבי תיבול סודית סוכר אלכוהול  (כ-11%) 11%. המתכון הקלאסי לאפרול שפריץ היחס המסורתי: 3-2-1 3 חלקים פרוסקו  (יין נתזים , רצוי חצי יבש) 2 חלקים אפרול 1 חלק סודה (או מעט יותר, לפי הטעם) קרח פרוסת תפוז לקישוט אופן ההכנה: מלאו כוס גדולה או כוס יין בקרח עד חצי-שלושת רבעי הגובה. מזגו קודם את הפרוסקו, לאחר מכן את האפרול ולבסוף את הסודה. ערבבו בעדינות – שלא לאבד את הבועות. קשטו בפרוסת תפוז או חצי פרוסת תפוז מקופלת על שפת הכוס. 🎉 טיפ לאירוח חגיגי או סדנה: הגשה של אפרול שפריץ יכולה להפוך בקלות לחלק מהחוויה: סדרו את המרכיבים על מגש עם בקבוקים קטנים של פרוסקו, בקבוק אפרול, סודה בכוס מזיגה ופלחי תפוז. תנו לאורחים או משתתפי הסדנה להרכיב לעצמם את הקוקטייל – זו חוויה מהנה, צבעונית ומרעננת. תוכלו להוסיף גם תוספות יצירתיות כמו: נענע, רוזמרין, או מעט מיץ אשכוליות אדומות למי שרוצה טוויסט. מאז אותו יום בכפר האיטלקי, אפרול שפריץ עבורי הוא לא רק קוקטייל – הוא תזכורת. תזכורת לעצור רגע, למזוג לעצמי משהו מרענן, ולחגוג את הפשטות שבחיים. כל לגימה מחזירה אותי לרגע ההוא בהרים, לרוח הקרירה, לחיוך של המלצר, ולתחושת החופש. אז בפעם הבאה שתרצו רגע איטלקי קטן אצלכם בבית – אולי זה בדיוק הזמן לפתוח בקבוק פרוסקו, להוסיף מעט אפרול, ולהרים כוס. לבריאות – או כמו שאומרים באיטליה, Salute!  🍊🥂